<h1>אור זרוע — שבועות</h1>
<h2>דף יח.</h2>
[שבועות ל"ב ע"ב] מתני'. היו שני כיתי עדים כפרה הראשונה ואחר כך כפרה השניה, שתיהן חייבות מפני שהעדות יכולה להתקיים בשתיהן. בשלמ' שנייה מיחייב, דהא כפרה לה ראשונה, אלא ראשונה אמאי מיחייבא הא קיימ' לה שנייה ומה הפסידוהו הראשונים, אמר רבינא הב"ע כגון שהיתה שנייה בשע' כפירת ראשונה קרובין בנשותי' שנשאו שתי אחיות ואינם כשירין בעדות אחת, נמצא שלא היה לו עדות כשכפרו אלא הם לבדם, וכי תימ' למה לי למיתנייה, אצטריך כגון שהיו האחיות הללו גוססות מהו דתימ' כיון דקיימ' לן רוב גוססין למיתה הוו להו כאילו מתו ותפטר ראשונה, דהא קיימא (לן) שנייה קמ"ל השתא מיהא הא לא שכיבא ולימדך שהגוסס הרי הוא כחי לכל דבריו ואע"פ שרובן למיתה. הילכך שמעי' מיניה דגיסי' הנשואין שתי אחיות והאחיות גוססות ונעשו הגיסים עדים בשעה שהיו גוססות אע"פ שהאחיות מתו אעפ"כ אינם יכולים להעיד דבעינן תחילתו וסופו בכשרות וליכא, כדפרי' בזה בורר [סימן מ"ז], דקיימ' לן [אהלות פ"א מ"ו] הגוסס הרי הוא כחי לכל דבר, אע"פ שמת מאותו החולי.
